פרשת השבוע

פרשת מקץ, מפתרון חלומות למאבק אמוני

פרשת מקץ עוסקת בשני נושאים מרכזיים, חלום פרעה ותחילת מפגשי יוסף ואחיו. יוסף, הולך ומתגלה כבחור יוזם הלוקח את גורלו בידו וכבעל אומץ ציבורי נדיר. הוא אומר את האמת שלו לאחים, הוא נלחם על האמת והאמונה שלו מול אשת פוטיפר, והוא נלחם על האמת שלו מול שר האופים ושר המשקים.  זה לא פשוט להופיע כעבד […]

פרשת וישב, רבות מחשבות בלב איש

סיפור מכירת יוסף מקיים מספר רבדים. רוב המפרשים מנסים למצוא איזו מידת זכות באחים, רובם גם מוצאים מידות זכות ביוסף. בקראנו את פשט הפסוקים רבות השאלות. מדוע בכלל שלח יעקב את יוסף לבקר את אחיו? מדוע נשלח לבד מחברון עד שכם אם הכוונה לדרוש בשלומם, הרי שלום עשרה בוגרים הינו בטוח יותר משלום נער בודד […]

פרשת תולדות, תחילתה של שנאת ישראל

הסיפור העיקרי בפרשתנו הוא סיפור מכירת הבכורה על ידי עשיו ליעקב, בהמשך סיפור ברכת יצחק ליעקב ותחילת מסע השנאה בין עשיו ליעקב לדורות. בעקבות הרעב יצחק נודד לאזור גרר מקום בו לא היה רעב כבשאר חלקי ארץ ישראל. ליצחק יש את הנסיון של אביו אברהם והוא מכיר את מעברי הגבול. למפקדי המעברים בגבול באותם ימים […]

פרשת וירא, חוקי סדום

בין סיפורי התורה המרכזיים כמו: לידת יצחק, גירוש הגר וישמעאל וסיפור עקידת יצחק, עולה באופן מודגש סיפורה של העיר סדום. סדום ועמורה היו ערים בהן האוכלוסייה לא למדה את הלקח מהמבול, וחטאו שוב בתחומים שבין אדם לחברו. הם הגזימו בחטאיהם עד כדי כך שהתורה מציינת "ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד". אולם ייחודה של סדום […]

פרשת לך לך, אמונה כנגד כל הסיכויים

אם אברהם אבינו היה חי בדורנו הוא בוודאי היה מוגדר על ידי התקשורת כבעל אומץ לב ציבורי. אברהם בן כארבעים שנה, בשיא הקריירה שלו , מחליט לצאת נגד כל המקובל בעירו. אור כשדים הייתה מקום בו טיפחו את האלילים וכל המוסיף בהם הרי זה משובח. לאחר כעשור של מלחמה והוקעתו כאויב הציבור, הוא ומשפחתו עוברים […]

פרשת נח, "יצר לב האדם רע מנעוריו"

פרשת נח עוסקת לא רק באיש נח ובמבול כתופעות, אלא בעיקר בתקופת מעבר בין העולם הישן שטרם המבול והעולם החדש שאחריו. בשלושה תחומים עיקריים העולם החדש שונה. התחום הראשון הינו המבנה של הטבע ויחסו של האדם לטבע. טרם המבול לא היו עונות שנה סדורות, האקלים היה נוח תמיד והשפע בצמיחה היה עצום. לאחר המבול נקבעו […]

פרשות "וילך", טקס החלפת הפיקוד

שלושת הפרשות האחרונות בתורה עוסקות ברצף, בטקס החלפת הפיקוד בין המנהיגים בעם ישראל לאחר יותר מארבעים שנה של הובלת משה. הנוער לא הכיר מנהיג אחר ולמרות ״התקלים״ עם ישראל בתחילת הדרך, כמעט ארבעים שנה עברו בשקט יחסי. יתרה מזאת רק לאחרונה חוו העם מלחמות מוצלחות מאד נגד סיחון, עוג ומדין. היינו מצפים שאחרי תקופה כזו […]

פרשת "כי תצא", הקוד האתי של הלוחם

פרשת "כי תצא" ממשיכה לעסוק בדיני מלחמה אך מזווית הפרט. זווית הראיה של הלוחם הפשוט. בין המצוות הרבות, בולטות שלוש סוגיות של הפרט במלחמה. בתחילת הפרשה מדובר על אישה יפת תואר ממחנה האויב, שמוצאת חן בעיני הלוחם ואיך לנהוג עמה. באמצע הפרשה מדובר על דיני היגיינה במחנה והצורך לכסות את הצואה. ואילו בסוף הפרשה המצווה […]

פרשת שופטים, הסכמה לאומית

הפרשה עוסקת במצוות ובהנהגות הספציפיות לישוב בארץ ישראל. בפרשה זו המצוות המרכזיות נוגעות לכלל: דיני השופטים, דיני מלך ודיני יציאה למלחמה. ידועים מאד הפסוקים וההלכות הקשורות ליציאה למלחמת רשות. "כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך, לא תירא מהם כי ה' אלוקיך עמך המעלך מארץ מצרים". בהמשך מפורטים חוזרי המערכה המשוחררים: […]

פרשת "ראה", הצדקה כשלב בדרך לצדק

מתוך חמישים וחמש המצוות המופיעות בפרשה, בולטת מצוות הצדקה. שלושה פסוקים שלמים עוסקים באביון מזוויות שונות. מכיוון שכך, ברור עד כמה מצוות הצדקה הינה עמוד תווך בחברה היהודית, אך קיימות פה שתי שאלות מרכזיות. האחת הינה על הסדר. סביר שבעולם יהיה עוני ולא יחדל אביון, אחר כך האדם מזהה אביון הקרוב אליו – "כי יהיה […]

קבלה

מוגש בברכה  ע"י
יצחק אהרון, איש קבלה ראש מרכז "חכמה" כותב ומרצה סודות הקבלה לקביעת תורים לייעוץ 03-9220784 www.kabalah.co.il " 

על כל פנים

פרט לשפה המילולית, המהווה את עיקר צורת התקשורת שבתרבות האנושית , מייחסת תורת הקבלה חשיבות רבה ביותר להכרת חכמת הפנים בהגדירה היטב ולעומק את פנימיות האדם, אופיו, תכונותיו ומהותו. יצחק אהרון מלמד על תווי הפנים ומזמין אתכם להתבונן במראה

קרא עוד ←

חכמת הפנים

פרט לשפה המילולית, המהווה את עיקר צורת התקשורת שבתרבות האנושית, מייחסת תורת הקבלה חשיבות רבה ביותר להכרת חכמת הפנים בהגדירה היטב ולעומק את פנימיות האדם, אופיו תכונותיו ומהותו. יצחק אהרון מלמד על תווי הפנים ומזמין אתכם להתבונן במראה

קרא עוד ←

הנס האמיתי

תרבות יוון העתיקה הציגה על במת ההיסטוריה את כל הכישרונות האנושיים – ספרות, דרמה, שירה, ארכיטקטורה, ספורט, פיסול ועוד. הם העלו האדירו  את יופיו של הגוף ויצרו סביבו תרבות מעוצבת ומסוגננת, המציבה אמות מידה של פרופורציות, הרמוניה ויופי ויזואלי כובש לב ועין. בשונה מהתפיסה היהודית שדוגלת בצניעות הגוף וריסון תאוותיו,  לא היה דבר בגוף האנושי […]

קרא עוד ←

אלא לראותם בלבד

חג החנוכה איננו חג מהתורה והוא נקבע על ידי חכמי ישראל. המקורות הראשוניים לחג החנוכה מצויים בספר החשמונאים, בספר דניאל ומקורות נוספים נמצאים אף בתלמוד

קרא עוד ←

לא תרצח

ביהדות ערך חיי האדם וההגנה עליהם מהווים את פסגת ההתנהגות המוסרית, החברתית והרוחנית שאנו נדרשים לה. בימינו ולדאבון הלב, האיסור הגמור "לא תרצח" מצייר תמונה קודרת של זילות גמורה בחיי אדם

קרא עוד ←

גילוי עריות- פסגת הרוע

בכל פעם ששומעים על אב/אם שפוגעים מינית בילדיהם (ובילדים בכלל) גם אני , בדיוק כמוכם חש אי נוחות עד אשר הנשמה צורחת מכאב. בכלליות רבה ולדעתי האישית אין עבירה חריפה יותר מעבירת מין וגילוי עריות מציג את תמצית הרוע האנושי בהתגלמותו

קרא עוד ←

משבר הקדושה

ישנן דרכים שונות לבדוק מה הם עיקריה של דת, אחת מהן היא לבחון מה הם הדברים האסורים בתכלית שחייב אדם להימנע בכל כוחו מלעשות,  גם אם הדבר יעלה לו בחייו. על כן בזו הדרך אני מבקש להציג בקצרה התבוננות בעיקריה של היהדות בהסתמך על שלוש מצוות  "לא תעשה", שהן בבחינת ייהרג ובל יעבור. כלומר חל […]

קרא עוד ←

כוח המשיכה של ספר הזוהר

בטרם גילה ניוטון את כוח המשיכה לא היה כל הסבר מדעי לכך שהעולם הוא כדורי ומאוכלס בשני צידיו והנה בזוהר הקדוש אשר נכתב לפני אלפי שנים, מצוטט הרב מנונא סבא אומר בדיוק את הדברים הללו. יצחק אהרון על כוח המשיכה של ספר הזוהר

קרא עוד ←

חלומות פז

לעיתים חלום מותיר בנו רושם עז ומטלטל. פעמים החלום נראה צלול והמסרים המובאים בו מובנים ובהירים אך פעמים נעמוד חסרי אונים ונבוכים למול המסר והידיעה שהגיע בחלום. מה עושים? יצחק אהרון מלמד האם לייחס משמעות לחלום ומה ניתן לעשות עם המידע המוקדם המופיע בו

קרא עוד ←

חודש חשוון ומזל עקרב

חלפו עברו החגים וחודש חשוון הגיע להתארח בחיינו. בתשרי, השגרה המוכרת פינתה את מקומה להתעלות הנפש ולשמחה ומיד שבה לתפוס את מקומה בחשוון, שהוא החודש השמיני לפי הלוח העברי הקדום המתחיל מחודש ניסן. אורכו של חודש חשוון משתנה בשנה "חסרה" (29 ימים) בשנה "כסדרה" (30 ימים). שמו של החודש נתון לפרשנות ולסברה: יש הגורסים שמקור השם "מרחשוון" […]

קרא עוד ←