העונה החדשה

הסיבה שאני לא מתעסק הרבה עם מקרים של גניבות, היא כי פתרונות רבים הם בהתקנה טובה של מצלמות אבטחה, ואין לי הרבה במה לעזור עם זה. כשפנתה אלי אחת החברות, שנמנות מלקוחותיי הקבועים, שנעלם להם ציוד, כיוונתי אותם לעקוב אחרי סרטי האבטחה. "פנינו אחרי שכבר עשינו את כל זה וזה עדיין לא עזר" הסביר המנהל. "מממ…עכשיו זה מתחיל לעניין" קבעתי איתו פגישה מסודרת.

מדובר בחברה גדולה למדי, שמחזיקה ציוד רב. "הציוד שנגנב הוא לא הציוד הרגיל שאנחנו מוכרים אלא ציוד אלקטרוני מיוחד, ששווה הרבה כסף" הסביר המנהל. מה שהוא ניסה להגיד, שמי שלקח את זה ידע בדיוק את מה הוא לוקח. "עוד דבר, זה לא דבר כ"כ סחיר בשוק הפתוח", מה שאומר, שיש מעט מאד לקוחות פוטנציאליים שיכולים להתעניין בציוד הספציפי הזה.

עברתי עם עודד המנהל על כל הפרטים שהם גילו בכוחות עצמם. מתי הסחורה נעלמה? מתי היה שימוש או תיעוד של קיום הציוד בחברה? למי יש נגישות אליו? מהם הגדלים של המכשירים שנלקחו? וכדומה. עכשיו היה לי ברור מדוע מצלמות האבטחה לא היו רלוונטיות. הציוד קטן מדי, ובקלות כל אחד יכול לשים מכשיר כזה בכיס שלו ולצאת מהחברה. מיקום המצלמות שהותקנו בעבר לא היו בשביל לעקוב אחרי עובדים או כדי שזה יכסה כל פינה במשרדי החברה, אלא יותר כהרתעה כללית ושמירה על הפתחים המרכזיים. זאת הסיבה שלא משנה כמה בחנו את סרטי האבטחה, זה לא סיפק פתרון לשאלת הגניבה.

 ייחודיות המוצר

לאחר התשאול הראשוני, נתתי לעודד את ההתרשמות הראשונית שלי. הראשונה, שקיימת אפשרות להגיד "כפרה" על הציוד שכבר נעלם, ולעבוד מחדש על נהלי אבטחת החברה עד כדי מניעה של הישנות מקרים כאלו בעתיד. אופציה שניה, היא לשנות את מצלמות האבטחה בצורה סמויה ולהמתין בסבלנות עד למקרה הגניבה הבא, כאשר הדגש הוא על סבלנות. הרבה סבלנות. גם כי עובדי החברה מודעים לכך שההנהלה חשפה את גניבת המכשירים וגם כי הציוד עצמו הוא לא סחיר כל כך, מה שבטח גורם לתדירות נמוכה של גניבות כאלו. פעם בכל כמה זמן ולא על בסיס שבועי או אולי חודשי. זה מביא אותי לזה שבכל תיק חקירה יש חסרונות, וקל לראות אותם, אבל באותה מידה צצים גם יתרונות ייחודיים. "היתרון היחידי שאני רואה בסיטואציה שלנו הוא בייחודיות המוצר" נתתי את מסקנותיי לעודד ,"הייתי מנסה לעקוב אחרי האופציות של מכירת המוצרים שכבר נגנבו. איך אתם קניתם את הציוד, אגב?"

זאת הייתה נקודה מעניינת. חלק המוצרים שהם קנו היו חדשים כמובן, אבל גם הם קנו מדי פעם סחורה משומשת בגלל שלעיתים יש נחיצות לדגמים ישנים, וגם בגלל העלות היקרה של הציוד. על מנת לדעת איזה היצע יש כיום בשוק היד השנייה, נעזרים באתרי מסחר בינלאומיים כדוגמת איביי, אמזונס וכיוצ"ב. "דבר ראשון שעשינו היה לבדוק אם הציוד הזה מוצע למכירה באתרים שאנחנו מכירים, ולא מצאנו שום דבר כזה" ענה עודד. הוא פשוט האמין שעוד לא פרסמו את המוצרים למכירה. "הגנב מחכה שהסחורה 'תתקרר' אולי…" המשיך את התיאוריה. לא האמנתי בזה. מהתחקיר הראשוני שלי עולה כי חלק מהציוד נגנב כבר לפני תקופה ארוכה, ורק עכשיו זה התגלה. אני לא מאמין שגנב יתמיד כל כך הרבה זמן בלגנוב דברים, ובלי לממש לפחות חלק ממה שהוא לקח בפועל. חייב להיות לזה הסבר אחר.

פתרון בחופשה

לקחתי לי מספר ימים לבחון את הדברים מהצד. בינתיים ערכתי מספר בדיקות משלי, והתרשמתי שאין "שוק שחור" למוצרים כאלו, ואם רוצים לסחור בהם אז האופציה ההגיונית ביותר היא כמו שהלקוח מכיר והציע. אולי באמת זה עוד לא יצא לשוק. "אמשיך לטפל בזה כשאחזור מחו"ל" עדכנתי את עודד על נסיעה קצרה.

"תראי קטע, יש עונה שביעית של הסדרה שלנו בנטפליקס" אמרתי לאשתי במהלך החופשונת שלנו. כשאתה מכור למשהו, אין לו בדיוק זמן מתאים. כדי לא להרוס את החופשה, הורדתי לי למכשיר כמה פרקים של העונה החדשה, כדי שיעזרו לי להעביר את הטיסה חזרה הביתה. כך באמת היה, אולם כשנחתי בישראל וניסיתי שוב לראות את אחד הפרקים קיבלתי הודעה מהאפליקציה שהעונה לא זמינה בארץ בה אני נמצא. "איזה קטע הזוי" שוב אמרתי לאשתי. נטפליקס משחררים פרקים שונים לארצות שונות. מעניין מה השיקול שלהם לא לאפשר לכולם לראות הכל. זה הטריד אותי אבל לא בגלל העונה החדשה אלא זה גרם לי לחשוב על הלקוח שלי. כוחה של אסוציאציה. "אולי גם אתרי המסחר השונים מתנהלים באותה דרך", חשבתי לעצמי "לא כל דבר מוצע לכולם בכל ארץ".

כל מחשב שגולש ברשת מסומן על ידי מספר שנקרא כתובת IP. היכולת של אתרים לזהות שאני גולש מישראל היא לפי כתובת זו. חלק ממנו מסגיר את ארץ הגלישה. באמצעות איש המחשבים שלי דאגתי "לשחק" עם המחשב והרשת, והוא שינה לי את זה כך שהמחשב שלי יספק כתובת IP פיקטיבית, ושלא תהיה משויכת לישראל. לאחר שעשה זאת, ערכתי חיפוש מחדש באתרי המסחר. היה ממש קל למצוא חלק מהמוצרים שנגנבו. בגלל שבמודעות המכירה יש גם תמונות, הופיעו בחלק המספרים הסידוריים שלהם ששייך אותם ללקוח שלי. כשבחנתי כל מודעה בנפרד היה רשום בסעיף המשלוח, שניתן לספק את המכשירים בכל מקום בעולם למעט ישראל. זאת גם הסיבה שלא מצאנו את המוצרים הללו קודם.

מפה היה קל להמשיך הלאה. המוכר לא באמת ניסה להסתיר את זהותו והתחקיתי אחריו עד שחשפתי את כל הפרטים שדרושים לי. הוא לא עובד החברה, אבל מהר מאד מצאתי את הקשר שלו לאחד מעובדי החברה. עתה כל שנותר לעשות זה להגיש את החומר למשטרה ושהם ימשיכו לטפל בזה מכאן. מכל דבר לומדים משהו.

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.